פסק-דין בתיק ק"פ 11-10

עיקרי העובדות וגדר המחלוקת

1.         זוהי קובלנה פרטית שהגיש הקובל נגד הנאשם. הנאשם מואשם בעבירות על סעיפים 1(1) ו-1(2) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ח - 1965, ועל סעיפים 2(8), 2(11) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981.

2.         בפתח הדברים אציין כי כיון שלתיק שבפני זיקה לסכסוך בין הצדדים שנדון בבית משפט לענייני משפחה, הדן בענייני משפחה ונוגע גם לקטינים, ניתן צו לאיסור פרסום כל פרט מזהה של הצדדים בתיק זה. בכותרת פסק הדין לא יופיעו שמותיהם של הצדדים.

3.         בתיק זה הוגשו סיכומים בכתב ללא שמיעת הוכחות, והעובדות המפורטות בקובלנה בעיקרן אינן שנויות במחלוקת. על פי עובדות אלו, הנאשם נשוי לגרושתו של הקובל. במועדים שונים בשנת 2008 השאיר הקובל מספר הודעות קוליות בתא הקולי של הטלפון הנייד של הנאשם. הנאשם פרסם את ההודעות באתר אינטרנט בשם האונדבייט - houndbite.com (להלן גם: האתר; אתר האינטרנט). זאת, ללא נטילת רשות מהקובל, בצירוף דברי גנאי על הקובל ועל אשתו הנוכחית.

על פי האמור בקובלנה, הנאשם פתח חשבון באתר האינטרנט ובו פרסם שמונה הודעות של הקובל, שלשבע מהן הוסיף הערות ודברי גנאי. הערות אלו הן הפרסומים המהווים לטענת הקובל עבירה (להלן: הפרסום). על פי העובדות הנטענות, אשר כאמור אינן שנויות במחלוקת, מופיעות באתר כ-1,350 כניסות לפרסום. בנוסף, הפניה לפרסום מופיעה גם כאשר נערך חיפוש באתר גוגל שנושאו שמו של הקובל, והפרסום בגוגל ישאר גם אם ההודעות יורדו מאתר האונדבייט או שהאתר יפסיק לפעול. עובדות אלו מהוות, לטענת הקובל, פגיעה בצנעת הפרט שלו ושל אשתו, וכן פגיעה בפרטיותם.  הקובל ציין כי הוא עצמו השאיר את ההודעות בתא הקולי של הנאשם, בהנחה שהן לא תפורסמנה ברבים. פרסום ההודעות עם ההשמצות נעשה, לטענת הקובל, בכוונה לפגוע בו, ומהווה עבירה של לשון הרע.

תוכן הפרסומים

4.         בכתב הקובלנה פירט הקובל את הדברים שפרסם הנאשם. כאמור, מדובר בהערות שהוסיף הנאשם בתגובה להודעות שהשאיר לו הקובל. ההודעות עצמן לא פורטו בכתב הקובלנה. בהתאם להחלטה שניתנה בעניין זה, הגיש הקובל כנספח א' לסיכומיו את תמליל ההודעות שהושארו בתיבה הקולית של הנאשם. הוגשו תמליליהן של שש הודעות, בלי לציין אלו הערות מתייחסות לאלו מן ההודעות.

5.         ההודעות שהשאיר הקובל בתיבת הדואר הקולי של המשיב נוגעות למערכת היחסים בין הקובל ואשתו לבין הנאשם ואשתו, כשניכר כי היחסים עכורים. (כל ההודעות הן בשפה האנגלית, ותכנן יובא להלן בתרגום חופשי). כך, לדוגמא, בהודעה הראשונה אומר הקובל לנאשם כי שמע שאשת הנאשם אמרה שהקובל כמעט גרם לפיטוריו של הנאשם ממקום עבודתו. הנאשם ציין בהודעה כי אם הקובל עמד בפני פיטורין, הדבר נובע מביצועיו בעבודה שהם בוודאי מדהימים כפי שהיו בעסקו הקודם של הנאשם. מההקשר ברור שהדברים נאמרו בציניות ועולה מהם כוונה לפגוע בנאשם ולהקניטו.

בהודעה השלישית שתומללה אמר הקובל לנאשם כי שמע שאשת הנאשם התלוננה על מסמר שנמצא בצמיג מכוניתה. הקובל טען כי אין לו קשר לדבר ורמז שהאישה מתכוונת לנצל את העניין ולהתלונן במשטרה. בהמשך הציע את עזרתו בהחלפת הצמיג, כשהוא מציין שלנאשם אין הכישורים והידע המתקדם הדרוש כדי להחליף צמיג ברכב.

בהודעה נוספת התייחס הקובל לשמועה שלפיה נאמר לילדיו שלא יוכלו ללון בביתו ביום מסויים, והבהיר כי הוא מתכוון להלין את הילדים בביתו במשך מספר לילות רצופים, כנקמה בגרושתו. בפתיח ובסיום של הודעה זו הושמעו הערות מקניטות, כגון הערה שהקובל מתקשר דוקא ביום ראשון בבוקר כדי לגרום לנאשם שבוע לא מוצלח, הערה בסיום לפיה הוא מקווה שדבריו אינם גורמים עגמת נפש לגרושתו, כשברור שהמטרה היא דוקא לגרום לעגמת נפש.

6.         פירטתי מספר דוגמאות המעידות על רוח הדברים שנשמעו בהודעות הקוליות שהשאיר הקובל לנאשם. אמנם אין מדובר באיומים, בעלבונות בוטים וקשרים, אך אין ספק שההודעות נועדו להטריד, להרגיז ולגרום עגמת נפש לנאשם. ואכן, הנאשם הגיש לבית המשפט בקשה למניעת הטרדה מאיימת בגין אותן הודעות. פרוטוקול הדיון בבקשה צורף לכתב הקובלנה. אני סבורה שיש חשיבות להתנהלותו של הקובל כרקע להתנהגותו של הנאשם ולשקילת מעשיו של הנאשם, כפי שאפרט להלן.

7.         בכתב הקובלנה פורטו ההערות שצירף הנאשם להודעות שהעלה לאתר הנ"ל. כפי שציינתי לעיל, לא הובהר הקשר בין הודעה מסויימת לבין ההערות הקשורות אליה. ההערות אף הן באנגלית. להלן מספר דוגמאות של ההערות שהושמעו:

"האם ל[שם הקובל] יש בעיות בנישואין?"

"אשתו של [שם הקובל] מרגישה מאויימת".

"[הקובל] נשמע כמו ילדה

"[הקובל] נשמע מתחזה לילדה קטנה, התקשר למטפל שלו"

"[הקובל] חושבה שהוא יכול לדבר עברית. עדיין עושה אותן שגיאות"

הדוגמאות שהובאו משקפות את רוח הדברים שנאמרו בכל ההערות.

8.         ניתן, איפוא, לראות כי גם ההערות שפורסמו כוללות אמנם ביטויים שיש בהם כדי להעליב או לפגוע, אולם אין בהן תוכן ממשי שיש בו כשלעצמו כדי לפגוע בקובל. למעשה, מבחינת התוכן הערות אלו דלות וחסרות בהרבה לעומת תוכן ההודעות שהשאיר הקובל בתאו של הנאשם.